3-MeO-PCP צובר פופולריות על רקע פערים חוקיים ושוקיים בחומרים פסיכואקטיביים

עולם החומרים הפסיכואקטיביים מתפתח, עם כניסת חומרים חדשים כמו 3-MeO-PCP שמקבלים תאוצה. חומרים אלו, הידועים כחומרים פסיכואקטיביים חדשים (NPS), כולל 3-MeO-PCP, מתוקסטמין ומטלונה, עדיין אינם מוכרים בציבור הרחב. עם זאת, הם הופכים לפופולריים יותר ויותר, במיוחד בתקופות שבהן חומרים מסורתיים יותר נדירים

3-MeO-PCP, חומר הרדמה דיסוציאטיבי, סונתז לראשונה בשנת 1979 אך נותר לא ידוע עד 1999. הוא פועל כאנטגוניסט לקולטן NMDA ומשפיע גם על רמות הסרוטונין, מה שנותן לו יתרון ממריץ על פני חומרים דומים. השפעותיו תוארו לראשונה על ידי כימאי אנונימי בשנת 1999, והדגישו את תכונותיו הייחודיות בהשוואה לקרובו המוכר יותר, קטמין

בשנים האחרונות, המחסור בחומרים מסורתיים כמו קטמין הוביל משתמשים לחקור חלופות כמו 3-MeO-PCP. החומר חזק יותר מקטמין, עם השפעות שנמשכות בין חמישה לשבעה שעות. משתמשים מדווחים על חוויות של עלייה באנרגיה, אופוריה ושינויים בתפיסת המציאות במינונים נמוכים, בעוד שמינונים גבוהים יכולים להוביל להלוצינציות חיות ולתחושות מחוץ לגוף

על אף השימוש הגובר בו, 3-MeO-PCP קיים באזור אפור חוקי. הוא אינו מפוקח באופן נרחב, למעט במדינות כמו בריטניה ובלגיה. חוסר הפיקוח הזה הביא ל'שוק אפור' שבו חומרים אלו זמינים באינטרנט, מה שתורם לפופולריות ההולכת וגדלה שלהם. עם זאת, ההשפעות ארוכות הטווח והסיכונים הפוטנציאליים נותרו ברובם לא ידועים, מה שהופך את המשתמשים לנושאי ניסוי דה פקטו

ההיסטוריה של עליית 3-MeO-PCP שזורה בזמינות המשתנה של קטמין. בשנת 2014, שינויים במעמדו החוקי של קטמין בהודו השפיעו על האספקה הגלובלית שלו, מה שהוביל לעלייה זמנית בשימוש בחלופות כמו מתוקסטמין. כאשר חומרים אלו הוסדרו בסופו של דבר, הביקוש ל-3-MeO-PCP החל לעלות, ממלא את הפער שהשאירו קודמיו

בהסתכלות קדימה, העתיד של 3-MeO-PCP נותר לא ברור. ככל שהפופולריות שלו גוברת, כך גם הסבירות לפיקוח רגולטורי. מחזור הפופולריות של NPS מציע שכאשר חומר אחד מוסדר, חומר אחר צץ כדי לתפוס את מקומו. עד אז, 3-MeO-PCP ממשיך להיות חלופה מבוקשת עבור מי שמחפש חוויות חדשות בגבולות החוקיות