מרכזי שיקום במקסיקו מואשמים בהתעללות וניצול

בשנת 2014, הוזמן פרויקט אודיו-ויזואלי לתעד את החוויות הקשות של אנשים שהוחזקו בכוח במרכזי שיקום במקסיקו, המכונים לעיתים 'גרנג' או 'אנקסוס'. מרכזים אלו, שנועדו לסייע לאנשים עם בעיות שימוש בסמים, דווח כי עוסקים בפרקטיקות abusive, מה שמעורר חששות משמעותיים לגבי פעולתם ורווחת העצורים

החקירה, כפי שדווחה על ידי Cáñamo, חשפה דפוס של ניצול והתעללות במרכזים אלו הממוקמים במקומות כמו מקסיקו סיטי וטיחואנה. הפרויקט אסף עדויות מקבוצה מגוונת של אנשים, כולל כאלה מרקע כלכלי נמוך כמו גם אנשים מהשכבות הבינוניות והעליות. הקו המשותף היה האופי הכפוי של ההחזקה שלהם, לעיתים תחת כזב או באמצעים כפייתיים, מה שהוביל להפרות חמורות של זכויות האדם

רבים מהמתקנים הללו פועלים תחת מסווה של סיוע חברתי אך למעשה הם עסקים רווחיים. העצורים לעיתים קרובות נתונים לתנאים לא אנושיים, כולל צפיפות ותזונה לקויה. דיווחים מתארים סידורי שינה הדומים ל'סרדינים בקופסה' ומזון שאינו ניתן לאכילה, עם מונחים כמו 'מרק ביצות' ו'ציר דוב' המדגישים את איכות המזון הנוראית. תנאים אלו מחמירים על ידי עינויים פיזיים ופסיכולוגיים המשמשים כ'טיפול', כולל מכות וטכניקות דומות להטבעה במים

בטיחואנה, ראיון עם עצורה לשעבר בשם ג'וליה חשף התעללות מינית שיטתית על ידי מנהל המרכז, גורל שחלקו רבות מהאסירות. מרכזים אלו שומרים על בקרת תקשורת קפדנית, מונעים מהעצורים לדווח על התעללות. אפילו במהלך ביקורי משפחה, כל ניסיון לדבר על כך לרוב מדוכא על ידי הצוות, מה שמבטיח שהניצול יישאר מוסתר מהעולם החיצוני

מבחינה כלכלית, מרכזים אלו רווחיים, פועלים במקומות ללא שכר דירה ומקבלים תרומות תוך גביית כ-500 פזו בשבוע מהמשפחות. הם מנצלים עוד יותר את העצורים על ידי השכרתם לתוכניות טלוויזיה משפילות. למרות פעולתם הסודית, מרכזים אלו מפרסמים בגלוי, מדגישים את הצורך ברגולציות קפדניות יותר ופיקוח כדי להגן על אנשים פגיעים

הגילויים על מרכזי השיקום הללו מדגישים את הצורך הדחוף ברפורמה ובאחריות בתעשיית הטיפול בהתמכרות במקסיקו. ככל שהציבור מודע יותר להתעללויות אלו, הלחץ על הרשויות לאכוף רגולציות ולהגן על זכויות המבקשים עזרה הולך ומתרקם. הסרטון המלא המתאר את הממצאים הללו זמין ב-www.cupihd.org/portal/scroll/ay-padrino-no-me-ayudes/