פטריית צ'רנוביל: מגן פוטנציאלי נגד קרינת חלל

אסון צ'רנוביל של 1986 נותר אסון סביבתי משמעותי, עם השפעותיו שעדיין מורגשות ברחבי אירופה. הפיצוץ בתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל חשף אלפי אנשים לקרינה והשאיר מורשת של זיהום שממשיכה להשפיע על המערכת האקולוגית. למרות התנאים הקשים, אורגניזמים מסוימים הצליחו להסתגל לסביבה הרדיואקטיבית, כולל פטרייה ייחודית ששגשגה על קרינה

פטרייה מדהימה זו, Cladosporium sphaerospermum, התגלתה על קירות תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל, שם רמות הקרינה עדיין גבוהות בצורה מסוכנת. הפטרייה סיקרנה את המדענים בשל יכולתה להשתמש במלנין כדי לספוג קרינה ולפוטנציאל שלה להמיר אותה לאנרגיה בתהליך דומה לפוטוסינתזה, הנקרא רדיאוסינתזה. בעוד שהמנגנונים המדויקים אינם מובנים לחלוטין, היישומים הפוטנציאליים של פטרייה זו הם רחבים

מחקרים אחרונים חקרו את הפוטנציאל של הפטרייה להגן על אסטרונאוטים מפני קרינת חלל, אתגר משמעותי במשימות חלל ארוכות טווח. בשנת 2022, חוקרים הצליחו לגדל את הפטרייה בתחנת החלל הבינלאומית, וציינו את צמיחתה המהירה ואת יכולתה להפחית את רמות הקרינה. גילוי זה מציע כי הפטרייה עשויה לפתח מגן מגן עבור אסטרונאוטים, מה שיגביר את הבטיחות במשימות למאדים או לירח

ההשלכות של השימוש ב-Cladosporium sphaerospermum חורגות מטיסות חלל. הפטרייה עשויה גם להציע פתרונות חדשניים לניהול פסולת רדיואקטיבית על פני כדור הארץ. בנוסף, נאס"א חוקרת את השימוש בפטריות, כמו מיצליום, כחומר בניין בר קיימא למגורי חוץ-כדוריים, מה שמדגיש את הפוטנציאל הרחב יותר של פטריות בטכנולוגיית חלל

בעוד שדרושה עוד מחקר כדי להבין ולנצל את היכולות של Cladosporium sphaerospermum, היישומים הפוטנציאליים שלה בניהול חלל וקרינה הם מבטיחים. המשך המחקר על פטרייה זו עשוי להוביל להתקדמות פורצת דרך בביוטכנולוגיה, תוך הצעת דרכים חדשות להגן על אסטרונאוטים בחלל ועל סביבות שנפגעו מקרינה על פני כדור הארץ