תפקיד הקפטגון בסכסוך והעיוות בתקשורת נחשף

הסם קפטגון זכה למוניטין רע בתקשורת, במיוחד לאחר התקפות פריז, שם דווח כי נעשה בו שימוש על ידי טרוריסטים. עם זאת, הרבה מהמידע סביב קפטגון הוא סנסציוני ואינו מדויק, מה שמוביל למ misconceptions לגבי השפעותיו ומקורותיו. לעיתים קרובות מתויג כ'סם הג'יהאדיסטים', מהותו וההיסטוריה האמיתית של קפטגון הרבה יותר מורכבות

קפטגון פותח במקור בשנת 1962 על ידי חברת התרופות הגרמנית דגוסה AG, והמרכיב הפעיל שלו היה פנטילין. הוא שימש בתחילה לטיפול במצבים כמו נרקולפסיה ו-ADHD. עם זאת, בשל תכונותיו הפסיכואקטיביות, פנטילין סווג כסם תחת פיקוח על ידי ה-FDA בשנת 1981 ולאחר מכן נאסר באופן בינלאומי בשנת 1986. איסור זה הביא לעליית טבליות קפטגון מזויפות, אשר כיום מורכבות בעיקר מאמפhetamine וחומרים אחרים

המעבר של קפטגון מסם רפואי לגיטימי לממריץ בשוק השחור מדגיש את הביקוש במזרח התיכון, שם הוא היה פופולרי בקרב קבוצות עשירות. משרד האומות המאוחדות לסמים ופשע (UNODC) דיווח כי הכדורים הנמכרים כקפטגון מכילים לעיתים קרובות אמפhetamine, מתאמפטמין וקפאין, ולא פנטילין. שינוי זה מדגיש את האתגרים בשליטה על ייצור והפצת סמים סינתטיים

מחקרים איששו את היעדר הפנטילין בטבליות קפטגון המודרניות. מחקר שנערך על ידי מחמוד א. אלבדלה בירדן ומרינה נבסקנין בסרביה גילה כי הכדורים הללו מורכבים בעיקר מאמפhetamine וקפאין, עם זיהומים משתנים. ראיות אלו סותרות את התיאור התקשורתי של קפטגון כסם ייחודי וחזק, ומסווגות אותו לצד ממריצים נפוצים אחרים

התיאור התקשורתי של קפטגון כהמאפשר על-אנושי, במיוחד באזורים של סכסוך, מתבסס בעיקר על טענות אנקדוטליות מחיילים. נרטיבים אלו, לעיתים קרובות מחברי מה שנקרא המדינה האסלאמית, מציעים כי קפטגון מספק חוסר פחד וסיבולת. עם זאת, טענות כאלה צריכות להתקל בס skepticism, שכן ההשפעות הפיזיולוגיות האמיתיות של הסם לא סביר שיתאימו לדיווחים המוגזמים הללו

היסטורית, השימוש באמפhetamine בהקשרים צבאיים אינו חסר תקדים. מדינות כמו ארצות הברית, גרמניה ובריטניה סיפקו לחייליהן ממריצים כדי לשפר ביצועים ולהפחית עייפות במהלך מלחמות. פרקטיקה זו מדגישה את היתרונות האסטרטגיים ולא המיתיים של סמים כאלה, בניגוד לסיפורים הסנסציוניים בתקשורת על קפטגון

הדיווחים הראשוניים הקושרים את קפטגון להתקפות בפריז נבעו מגילוי מזרקים בחדר מלון שבו השתמשו התוקפים. עם זאת, עדיין לא ברור אילו חומרים, אם בכלל, היו מעורבים. מקרה זה מדגים את הנטייה של התקשורת לקפוץ למסקנות ללא ראיות חד משמעיות, ולהנציח מיתוסים ולא עובדות על סמים כמו קפטגון