תת-התרבות התריאנית זוכה לתשומת לב על רקע תנועת שחרור הקנאביס ההולכת ומתרקמת

תת-התרבות התריאנית, המאופיינת באנשים המזדהים כחיות לא אנושיות, זוכה לתשומת לב משמעותית, כאשר Google Trends מדווח על עלייה של 5,000% בחיפושים. עלייה זו נובעת בעיקר מתוכן ויראלי ברשתות החברתיות וכיסוי בתקשורת המיינסטרימית, המדגישים את ההתנהגויות הייחודיות והביטויים של זהות של תריאנים. נוכחותם מאתגרת את הנורמות החברתיות, בדומה לתנועות היסטוריות הקשורות לשחרור קנאביס

תריאנים, כפי שמתאר פרויקט המחקר האנתרופומורפי הבינלאומי, חווים שינויים במצבים נפשיים שמקשרים אותם עם זהויות החיות שלהם. תופעה זו מקבילה לתרבות הקנאביס, אשר Advocated for the right to alter consciousness and perception. שתי הקבוצות מתמודדות עם סטיגמות חברתיות ולעיתים קרובות מסומנות כלא קונפורמיסטיות או מרדניות

הקהילה התריאנית, אם כי יחסית חדשה, עברה על הפופולריות של קהילת הפורי המוכרת יותר, הודות לנוכחותה החזקה ברשת. מקורם בפורומים המוקדמים של האינטרנט בשנות ה-90, התריאנים הפכו לאייקונים תרבותיים המאתגרים את התפיסות הציבוריות ואת הנורמות החברתיות. פעולותיהם, כמו חבישת מסכות חיות והתנהגות כמו חיות בציבור, משמשות כמעשי אי-ציות אסתטיים

הקשר בין התריאנים לשחרור הקנאביס טמון במאבקם המשותף על אוטונומיה גופנית וזכותם לתפוס את העולם בצורה שונה. שתי התנועות מבקרות את הציפיות החברתיות ואת המגבלות של הקפיטליזם ההיפר-טכנולוגי. בעוד שתרבות הקנאביס נאבקה על הלגליזציה וההכרה, התריאנים דוחפים נגד הנורמות הפסיכיאטריות והשיפוטים החברתיים

בהסתכלות קדימה, התריאנים עשויים לסמל צורת מרד חדשה במאה ה-21, בדומה לתנועות צעירים מהעבר שהאתגרו את הסטטוס קוו. קיומם מעורר הערכה מחודשת של הנורמות החברתיות ומעודד קבלה של זהויות מגוונות. כאשר הם ממשיכים לנווט בתפיסות החברתיות, התריאנים מייצגים קריאה לאימוץ השוני ולהפרת הנarratives הקונבנציונליות